<h1>הגהות שערי דורא סימן ס'</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
א)וכן צריך לזהר שלא לאפות פת בצד פשטידא בין בתנור בין תחת הכלי חרס או כלי ברזל שמא יאכל הפת בחלב (במ"ס אין זה) (ורוב פעמים יוצא השמנונית לחוץ ונוגע בפת) כדאמרינן [פסחים ל' ע"ב] אין טשין את התנור באלי' ואם טש כל הפת כולו ב)אסור (במ"ס אין זה) (ואפילו לא נגעו זה בזה דאזיל האי ומפטם האי) (הגה ואין להתיר משום נ"ט בר נ"ט חד בעיסה של פשטיד"א ומשם בעוגה היינו דוקא פליטת טעם אבל מאוכל לאוכל הכל חשיב טעם אחד עכ"ל הגה) ואפילו לאכלו עם בשר אסור פן יאכלנו עם חלב. וכן לא בצד פלאדין [של חלב] פן יאכל הפת עם בשר. ואם אפה, הפת אסור לאוכלו אפילו עם מלח, ומיהו פשטיד"א או פלאדין אוכלין ולא שייך למיחש דלמא אתי למיכל הפשטיד"א עם חלב או הפלאדין עם בשר, אחרי שניכר [בבצק] הבשר או החלב. [שערי דורא הלכ' אפיית פת עם בשר או חלב סימן ס']. א)0וכן צריך לזהר שלא לאפות פשטיד"א בצד פת. לעיל פירשתי קצת מנהג דברים הללו. אמנם תימא דלעיל בדין אם ריחא מילתא הוא סי' ל"ה כתב דנוהגים היתר באפיית פת עם בשר או עם חלב ולא חיישינן לפיטום. ובסה"ת כתב בזה הלשון דאין לאפות תחת כלי ברזל או כלי חרס אפילו לא יגעו אהדדי דאזיל האי ומפטם להאי. ואפשר דבעל השערים ר"ל נמי בענין זו אלא (שקצת לשונו לא משמע כן) (ס"א שקיצר לשונו) מהרא"י ז"ל. ב)0ואם עשה כעין תורא שרי ופי' רב אלפס ורמב"ם שעשה שינוי בצורת הפת, ורש"י ותוס' פי' שהפת קטן ונראה דהני תרי פירושים אליבא דהלכתא סליקו דתרווייהו סברות יפות הן וכ"כ אשר"י בכמה דוכתין בתלמוד אשני פירושים דנוכל לסבור כתרווייהו מהרא"י ז"ל.
